Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 100b

הֱוֵי אוֹמֵר מִדָּה טוֹבָה מְרוּבָּה מִמִּדַּת פּוּרְעָנוּת בְּמִדָּה טוֹבָה כְּתִיב 'וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל' וּבְמִידַּת פּוּרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר 'וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ'

Traduction

You must say that the attribute of reward is greater than the attribute of punishment, as with regard to the attribute of reward it is written: ''He commanded the clouds from above, and opened the doors of heaven, and rained upon them manna to eat'' (Psalms 78:23–24). And with regard to the attribute of punishment at the time of the flood the verse says: ''And the windows of the heavens were opened'' (Genesis 7:11). To mete out punishment, God opened only windows, which are considerably smaller openings than doors, indicating that the attribute of reward is greater.

Rachi non traduit

הוי אומר מדה טובה מרובה ממדת פורענות. דבמידה טובה כתיב דלתות ובמדת פורענות כתיב ארובות ודלת גדול מארובה דד' ארובות יש בדלת במסכת יומא בפרק יום הכפורים (יומא דף עו.) אלמא מדה טובה מרובה ומעכשיו אין לתמוה היאך יש באדם כח לקבל שכר כל כך שהרי למדת פורענות נותן הקב''ה כח באדם לקבלו כל שכן שנותן כח באדם לקבל מדה טובה:

בְּמִידַּת פּוּרְעָנוּת כְּתִיב 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר' וַהֲלֹא אָדָם מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בָּאוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה מִיָּד נִכְוֶה אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁנּוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בָּרְשָׁעִים לְקַבֵּל פּוּרְעָנוּתָם כָּךְ נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לְקַבֵּל טוֹבָתָן

Traduction

With regard to the attribute of punishment it is written: ''And they shall go forth, and look upon the carcasses of the men who have rebelled against Me; for their worm shall not die, neither shall their fire be quenched; and they shall be an abhorrence to all flesh'' (Isaiah 66:24). The Gemara asks: Is it not so that when a person extends his finger into the fire in this world, he is immediately burned? How, then, can one withstand the fire of Gehenna, which is never extinguished? Rather, just as the Holy One, Blessed be He, provides strength to the wicked to receive their punishment, so too, the Holy One, Blessed be He, provides strength to the righteous to receive their reward, His handful.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים וְכוּ' תָּנָא בְּסִפְרֵי מִינִים רַב יוֹסֵף אָמַר בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא נָמֵי אָסוּר לְמִיקְרֵי אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִב [בֵּיהּ] לָא תִּינְטוֹשׁ גִּילְדָּנָא מֵאוּדְנֵיהּ דְּלָא לֵיזִיל מַשְׁכֵיהּ לַחֲבָלָא אֶלָּא צְלִי יָתֵיהּ בְּנוּרָא וְאֵיכוֹל בֵּיהּ תַּרְתֵּין גְּרִיצִים

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Akiva says: Also one who reads external literature has no share in the World-to-Come. The Sages taught in a baraita: This is a reference to reading books of heretics. Rav Yosef says: It is also prohibited to read the book of ben Sira, due to its problematic content. Abaye said to Rav Yosef: What is the reason that it is prohibited to read the book of ben Sira? If we say that it is prohibited due to the fact that ben Sira wrote in it: Do not flay the skin of the fish from its ear, so that its skin does not go to ruin, but roast it on the fire and eat with it two loaves of bread, and you believe it to be nonsense, that is not a sufficient reason.

Rachi non traduit

צדוקים. [שכופרין באל חי]:

רב יוסף אמר אף בספר בן סירא. שיש בו דברי הבאי ובא עליהם לידי ביטול תורה:

לא תיפשוט גילדנא מאודניה. כלומר לא תטול עורו של דג אפילו מעל אזנו מפני שאתה מפסיד העור דאזיל משכיה לחבלא להפסידא אלא צלי יתיה בנורא ואכול ביה תרתין גריצין שאתה יכול לצלות עור הדג עמו ולאכול בו שתי חלות דהוי לפתן לשתי חלות:

גלדנא. שם הדג ל''א להכי נקט מאודניה שדרכו של דג להתחיל הפשטו מאזנו:

אִי מִפְּשָׁטֵיהּ בְּאוֹרָיְיתָא נָמֵי כְּתִב לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ אִי מִדְּרָשָׁא אוֹרַח אַרְעָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא לִיבְעוֹל שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ

Traduction

If your difficulty is from its literal meaning, that does not pose a difficulty, as in the Torah, God also wrote: ''You shall not destroy its trees'' (Deuteronomy 20:19). It is prohibited to destroy both trees and fish skin arbitrarily. If your difficulty is from its homiletic interpretation as a euphemism, ben Sira is teaching us proper conduct: A man should not engage in sexual intercourse in an atypical manner, i.e., anal intercourse, with his wife, as it causes her discomfort.

Rachi non traduit

אי מפשטיה. אי ממשמעותיה קא מתמהת באורייתא נמי כתיב:

דלא לבעול שלא כדרכה. דאין הגון לאדם לשנות את דרכו והיינו דקאמר מאודניה:

וְאֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב בַּת לְאָבִיהָ מַטְמוֹנֶת שָׁוְא מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלַּיְלָה בְּקַטְנוּתָהּ שֶׁמָּא תִּתְפַּתֶּה בְּנַעֲרוּתָהּ שֶׁמָּא תִּזְנֶה בָּגְרָה שֶׁמָּא לֹא תִּינָּשֵׂא נִישֵּׂאת שֶׁמָּא לֹא יִהְיוּ לָהּ בָּנִים הִזְקִינָה שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה כְּשָׁפִים הָא רַבָּנַן נָמֵי אַמְרוּהָ אִי אֶפְשָׁר לְעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת

Traduction

Rather, perhaps the book poses a difficulty because it is written there: A daughter is for her father false treasure; due to fear for her he will not sleep at night: During her minority, lest she be seduced; during her young womanhood lest she engage in licentiousness; once she has reached her majority, lest she not marry; once she marries, lest she have no children; once she grows old, lest she engage in witchcraft (Ben Sira 42:11–14). Perhaps you believe that one should not say this to the father of daughters. Didn’t the Sages also say it with regard to women? They said: It is impossible for the world to exist without males and without females; nevertheless, happy is one whose children are males and woe unto him whose children are females.

Rachi non traduit

לא יישן. אינו יכול לישן:

קטנה. קודם שהביאה שתי שערות:

נערה. משהביאה שתי שערות עד שירבה שחור על הלבן הרי היא בוגרת:

בנערותה שמא תזנה. משבגרה ראויה היא לנישואין להכי אמר שלא תנשא:

אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב לָא תַּעֵיל דְּוָיָא בְּלִבָּךְ דְּגַבְרֵי גִּיבָּרִין קְטַל דְּוָיָא הָא שְׁלֹמֹה אַמְרַהּ דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי חַד אָמַר יַשִּׂיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְחַד אָמַר יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים

Traduction

Rather, perhaps the book poses a difficulty because it is written there: Do not introduce anxiety into your heart, as anxiety has killed mighty men (Ben Sira 14:1; 30:29). Didn’t Solomon already say it in the verse: ''Anxiety in a man’s heart dejects him [yashḥena]'' (Proverbs 12:25)? Rabbi Ami and Rabbi Asi interpret the term homiletically and read it as yesiḥenna. One says that it means: He shall remove it [yesiḥenna] from his mind, and that will ease his anxiety. And one says: He shall tell it [yesiḥenna] to others, and that will ease his anxiety. Both agree with the statement of ben Sira.

Rachi non traduit

דויא. דאגה:

וְאֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא אֶל בֵּיתֶךָ וְהָא רַבִּי נָמֵי אַמְרַהּ דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר לְעוֹלָם לֹא יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ'

Traduction

Rather, perhaps the book poses a difficulty because it is written there: Prevent the multitudes from inside your house, and do not bring everyone into your house (Ben Sira 11:37). But didn’t Rabbi Yehuda HaNasi also say it, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: A person should never have many friends inside his house, as it is stated: ''There are friends that one has to his own detriment'' (Proverbs 18:24), as through his association with them he will become weak and be ruined.

Rachi non traduit

מנע רבים. אותם שאין לך עסק עמהם מנעם מתוך ביתך:

ולא הכל תביא ביתך. אפילו אותם שאתה מתעסק עמהם לא תביאם תדיר לביתך אלא מבחוץ תדבר עמהם:

איש רעים. שיש לו רעים הרבה:

להתרועע. לסוף מריעים לו שמתקוטט עמהם:

אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב זַלְדְּקַן קוּרְטְמָן עַבְדְּקַן סִכְסָן דְּנָפַח בְּכָסֵיהּ לָא צָחֵי אָמַר 'בְּמַאי אֵיכוֹל לַחְמָא' לַחְמָא סַב מִינֵּיהּ מַאן דְּאִית לֵיהּ מַעְבַּרְתָּא בְּדִיקְנֵיהּ כּוּלֵּי עָלְמָא לָא יָכְלִי לֵיהּ

Traduction

Rather, perhaps the book poses a difficulty because it is written there: A sparse-bearded man is clever; a thick-bearded man is a fool. One who blows on his cup is not thirsty. One who said: With what will I eat bread, take the bread from him. One who has a passage in his beard, the entire world is unable to overcome him. Abaye suggests: Due to all this nonsense, it is not appropriate to read this book.

Rachi non traduit

זלדקן. מי שזקנו דקה וחלושה:

קורטמן. תדע שחכם וחריף הוא ביותר:

עבדקן סכסן. מי שזקנו עבה שוטה הוא:

סכסן. כמו כל בר בר חנא סכסא בבבא בתרא (דף עד.):

נפח בכסיה. מי שנופח אופיא שבכוסו:

לא צחי. בידוע שאינו צמא:

אמר במאי איכול לחמא. האומר באיזה לפתן אוכל פת זה:

סב לחמא מיניה. בידוע שאינו רעב וקח הלחם מידו שאילו היה רעב היה אוכל:

מאן דאית ליה מעברתא בדקניה. שזקנו מחולק ומפוצל ויש בין שני שבילות כמין מעבר:

כולי עלמא לא יכלי ליה. בערמימותיה דמתוך שחשב כל ימיו בערמות הוא משים ידו לזקנו ומושך כאדם שמחשב עד שנקרחה ל''א גרסינן הכרתא מי שיש לו היכר בזקנו שסעד כולי עלמא שלא סעדו אין יכולין להגיע לכחו ל''א גוורתא והוא לשון קרחה וכל הני דברי רוח ולכך אין קורין בו:

אָמַר רַב יוֹסֵף מִילֵּי מְעַלַּיְיתָא דְּאִית בֵּיהּ דָּרְשִׁינַן לְהוּ אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ יְגָרְשֶׁנָּה מִבֵּיתוֹ וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם

Traduction

Rav Yosef says: Even though there are passages in the book that are inappropriate, we teach the superior matters that are in it even in public. A good wife is a good gift; she will be given into the bosom of a God-fearing man (Ben Sira 26:3). A bad wife is leprosy for her husband. What is his remedy? He shall chase her from his house and will be healed from his leprosy (Ben Sira 25:30). A beautiful wife, happy is her husband; the number of his days is doubled (Ben Sira 26:1). Due to his happiness, it is as though his life is twice as long.

Rachi non traduit

דרשינן. כלומר אמרינן להו בפרקא ומשמעינן להו לכולי עלמא כגון כל הני אשה טובה כו' אשה רעה צרעת לבעלה מה תקנתו יגרשנה מביתו כך הלשון של ספר בן סירא אשה רעה מתנה רעה ל''ג:

כפליים. מרוב הנאה חשובין ככפליים:

הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר כִּי בְּתוֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחָתוּ וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא בֵּיתֶךָ רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ גַּלֵּה סוֹדְךָ לְאֶחָד מֵאָלֶף מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיךָ אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם שֶׁמָּא לְמָחָר אֵינֶנּוּ וְנִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ

Traduction

We also teach what it states there: Avert your eyes from a woman of grace, lest you be trapped in her snare. Turn not to her husband to mix wine and strong drink with him, as many have been corrupted by the beauty of the beautiful woman, and mighty are all her fatalities (Ben Sira 9:9–11). Many are the wounds of a peddler (Ben Sira 11:36), which in this context is referring to those who accustom others to matters of forbidden sexual relations. Like a spark ignites a coal (Ben Sira 11:43), like a cage full of birds, so too, their houses are filled with deceit (Ben Sira 11:36–37). Prevent the multitudes from inside your house, and do not bring everyone into your house (Ben Sira 11:37). Let many be those who greet you; reveal your secrets to one in a thousand. From she who lies in your bosom guard the openings of your mouth, i.e., do not tell her everything. Grieve not about tomorrow’s trouble, because you know not what a day may bring; perhaps tomorrow you will no longer be, and one will have worried about a world that is not his.

Rachi non traduit

אל תט אצל בעלה. למסוך עמו יין ושכר:

רבים היו פצעי רוכל. כמה וכמה מכות מקבל רוכל המחזיר בעיר [ונושא] תכשיטי נשים ועסקו עמהם שפעמים שמוצאו בעלה עמה מתיחד עם אשתו ומכהו ופוצעו:

המרגילים לדבר עבירה. ניאוף הרי הן כניצוץ מבעיר גחלת כשביב המבעיר את הפחם כך כל אשר להם כלה והולך:

גחלת. אקרי פחם שאינו בוער כדאמרינן (ברכות דף נג:) גחלים עוממות. מ''ר:

ככלוב. דירה של עופות:

ולא הכל תביא ביתך. אפילו אותם שאתה מתעסק עמהם לא תביאם תדיר לביתך אלא מבחוץ תדבר עמהם:

רבים יהיו דורשי שלומך. שתהא מתאהב עם הכל ואף על פי כן לא תגלה סודך לכולם אלא לאחד מני אלף:

מה ילד יום. מה אירע היום שמא למחר איננו שמת הוא היום:

ונמצא. שמיצר על יום שאינו עתיד לראות והיינו עולם שאינו שלו שהוא מצטער עליו ודואג על חנם מיום המחרת שלא תבא עליו צרה:

כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים בֶּן סִירָא אוֹמֵר אַף לֵילוֹת בִּשְׁפַל גַּגִּים גַּגּוֹ וּבִמְרוֹם הָרִים כַּרְמוֹ מִמְּטַר גַּגִּים לְגַגּוֹ וּמֵעֲפַר כַּרְמוֹ לִכְרָמִים

Traduction

The verse states: ''All the days of the poor are terrible'' (Proverbs 15:15). The book of ben Sira says: Also the nights are terrible, as then the poor person worries. The poor person’s roof is among the lowest roofs in the city, and in the elevation of the hills is his vineyard, at the highest point, as those are of the lowest quality and consequently the least expensive places for each. From the rain on the roofs of the entire city, water will flow down to his roof and dampen it, and the soil of his vineyard is eroded by the rain and swept down to other vineyards.

Rachi non traduit

כל ימי עני רעים וטוב לב משתה. פסוק הוא במשלי (טו):

בשפל גגים גגו. שעני הוא ואינו יכול להגביהו לפיכך ממטר גגים לגגו שיורד מטר הגגים הגבוהים לגגו ומזלפים עליו הגשמים ואין לו מנוחה אפילו בלילות:

במרום הרים כרמו. שאין לו השגת יד לקנות כרם בשפלה בדמים יקרים וקונה לו באחד מן ההרים בזול וכל עפר שהוא מוציא לזבל (ולדייר) מוליך הרוח מן ההר לשאר כרמים שבבקעה ונמצא העני נפסד:

[סִימָן זֵירָא רָבָא מְשַׁרְשְׁיָא חֲנִינָא טוֹבִיָּה יַנַּאי יָפֶה יוֹחָנָן מְרַחֵם יְהוֹשֻׁעַ מְקַצֵּר]

Traduction

§ The Gemara provides a mnemonic for the statements that follow, based primarily on those who authored those statements. Zeira; Rava; Mesharshiyya; Ḥanina toviyya, referring to Rabbi Ḥanina, who spoke of a good [tova] wife; Yannai yafe, referring to Rabbi Yannai, who spoke of one who is broad-minded [da’ato yafe]; Yoḥanan meraḥem, referring to Rabbi Yoḥanan, who spoke of one who is compassionate [meraḥem]; Yehoshua mekatzer, referring to Rabbi Yehoshua ben Levi, who spoke of one who is intolerant [da’ato ketzara].

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה

Traduction

Rabbi Zeira says that Rav says: What is the meaning of that which is written: ''All the days of the poor are terrible, and for the good-hearted it is always a feast'' (Proverbs 15:15)? ''All the days of the poor are terrible''; these are masters of the Talmud, who invest constant effort in their study and encounter endless difficulties and questions. ''And for the good-hearted it is always a feast''; these are masters of the Mishna, who study only halakhic conclusions and encounter no difficulties.

Rachi non traduit

בעלי תלמוד. שקשה ללמוד מרוב קושיות וסוגיות שיש בו:

משנה. נוחה ללמוד:

רָבָא אָמַר אִיפְּכָא וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מַאי דִּכְתִיב מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה וּבוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד

Traduction

Rava says that the opposite is true; and this is that which Rav Mesharshiyya said in the name of Rava: What is the meaning of that which is written: ''One who quarries stones shall be saddened by them and he who chops wood shall be warmed by it'' (Ecclesiastes 10:9)? ''One who quarries stones shall be saddened by them''; these are masters of the Mishna, as they invest effort, but are unable to benefit from that effort, as they do not reach halakhic conclusions. ''And he who chops wood shall be warmed by it''; these are masters of the Talmud, who invest considerable effort and benefit from it, as they reach halakhic conclusions.

Rachi non traduit

רבא אמר איפכא. דבעלי תלמוד נהנין מיגיעו שידעו להורות איסור והיתר אבל בעלי משנה שונה ואינו יודע מהו אומר דאין מורין הלכה מתוך משנה:

יסכן. יתחמם:

רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים זֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים זֶה אִסְטְנִיס וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים זֶה רַחְמָנִי וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד זֶה אַכְזָרִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים זֶה

Traduction

Rabbi Ḥanina says: ''All the days of the poor are terrible''; this is referring to one who has a bad wife. ''And for the good-hearted it is always a feast''; this is referring to one who has a good wife. Rabbi Yannai says: ''All the days of the poor are terrible''; this is referring to one who is delicate [istenis], i.e., one who is sensitive to repulsive items. ''And for the good-hearted it is always a feast''; this is referring to one who is broad-minded [da’ato yafe], i.e., he is not particular and will eat anything. Rabbi Yoḥanan says: ''All the days of the poor are terrible''; this is referring to one who is compassionate [meraḥem], as he always senses the suffering in the world and is constantly anxious. ''And for the good-hearted it is always a feast''; this is referring to one who is cruel and indifferent to suffering in the world. Rabbi Yehoshua ben Levi says: ''All the days of the poor are terrible''; this is referring to

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source